נאום הפתיחה של מישה קובל
: התאריך של היום הינו מרגש
בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938, הועלו באש בתי כנסת, מסעדות, בתי מלון ומוסדות יהודיים רבים אחרים בגרמניה, וכך גם בדיסלדורף.
הייתה זו תחילתו של מסע הרס חסר כל חמלה נגד החיים היהודיים, שהאירוע הבולט בו היה בית הכנסת הבוער בדיסלדורף, שבא לסמל שלחיים היהודיים כבר אין מקום בחברת העירונית של דיסלדורף. אנשים רבים מדי שתקו באותו לילה, ולא קמו נגד ההמון הנאצי. יתרה מכך, מכבי האש של דיסלדורף קיבלו הוראה באותו לילה שלא לכבות את השריפה ...
! מה שנהרס אז לא נבנה מחדש במקום זה
שנים רבות היה כאן פתרון ארעי. מאוחר יותר הוחלט להנציח את מעשי הזוועה באמצעות שתי אבני זיכרון. הקהילה, שהצטמצמה ל-57 אנשים אשר שרדו את השואה והרדיפות בנסיבות קשות ביותר, התכנסה לתפילה באופן זמני בספטמבר 1945 בחדר הישיבות הגדול של בית המשפט העליון.
כיום הקהילה מונה יותר מ-7,000 חברים, אולם המיקום המקורי של הקהילה, כאן בקזרנן-שטארסה, אינו נותן מענה למשמעות של חיי היהודים כיום. פרויקט האמנות "החולייה החסרה_" בא ליצור מקום ראוי לזיכרון ולהנצחה.
"החולייה החסרה_" אינו פוטר אותנו מאחריות. זהו תפקידנו למלא אחריות זו. זוהי משימתה של החברה כולה ושל החברה העירונית! אנדרטה זו, מקום זיכרון זה, אינו שמור רק לתושבים היהודים. מוטל על כולנו לא לשכוח את החלק הזה בהיסטוריה
זוהי זכות גדולה שנופלת בחלקו של אמן, לזכות באמונו של ראש העיר, ד"ר שטפן קלר, של עובדי המחלקה לתרבות, מרים קוך, אנג'ליק טראצ'יק וניקולס גרוש, ושל חברי הקהילה היהודית – עודד הורוביץ וברט רומגנס, שתמכו בפרויקט מראשיתו.
תרמתם תרומה משמעותית לכך שיש באפשרותנו לפתוח את הפרויקט הזה לקהל הרחב היום.
ברצוננו גם להבטיח באופן יזום שמקום זה יהיה אתר ללמידה, ובאנו בדברים עם מנהל בית הספר התיכון ע"ש אלברט איינשטיין, מיכאל אנגר, והמחנכת איזבל קרנץ, על מנת לפתוח בשיתוף פעולה שיאפשר לנו לעבוד עם תלמידי הכיתה י'2 בפרויקט משותף לכמה בתי ספר.
אנו רוצים לתמוך ולפתח עוד היבטים כאלה של למידה והוראה משותפת באמצעות אפליקצית אינטרנט. זה לא היה אפשרי ללא המומחיות והזיכרון האורבני של אתר הזיכרון וההנצחה של העיר דיסלדורף, ושל בסטיאן פלרמן והילדגרד יעקובס. האפליקציה תספק מידע שיחרוג הרבה מעבר למקום בלבד, ותלמד על החיים היהודיים בעבר ובהווה.
בהתבסס על שני המרכיבים הללו, ברצוננו לתמוך בעתיד של דו-קיום של שלום בדיסלדורף ובמקומות אחרים.
דו-קיום שמבוסס על כבוד בין האדם לחברו והכרה בזולת. הזר אינו אמור לעורר בנו סלידה או תוקפנות. האינטראקציה שלנו עם הזולת צריכה לבוא לידי ביטוי בסקרנות ובעניין...
כל המחשבות והרעיונות הללו פותחו זמן רב לפני ה-7 באוקטובר 2023. באותו יום, המצב השתנה: נראים דחופים יותר מאי פעם היוזמה והמאמצים שלנו לדו-קיום של שלום בין כל הדתות, בין כל האנשים, להתלכד סביב הרעיון של אהבת לרעך כמוך.
הבה נשלב כולנו ידיים, אחד עם השני, בשלום.
הבה נתלכד בסולידריות, הבנה, חיבה, ואפילו אהבה, במובן האנושי הכולל, וניצור טבעת מגן לאנרגיה הדרושה על מנת לייצב את ההתפתחויות הדמוקרטיות בחברה שלנו.
מי ייתן ונצא עכשיו – מתוך כבוד לזכרם של אלה שאינם יכולים לקחת חלק ברגע הזה, ושל אלו שעתידם עדיין אינו ברור ונמצאים כעת בסכנה.
: נאוויד קרמני, הסופר והוגה דעות בן זמננו, אמר לאחרונה
! כל אחד צריך להתקרב צעד אחד מהמקום בו הוא נמצא
אנו, בני האדם, באים לעולם הזה בלי גמורים; זה גורל אותו אנו חולקים עם כל בני האדם. אולם יש לנו את הכוח וההזדמנות להתפתח. הבה ניתן לכוח היצירה הזה לגדול ולגבור על הברבריות ...
: הידידים וחברי השדולה של מכוני התרבות של דיסלדורף מפצירים בזאת
! לעולם לא עוד, זה עכשיו
! תודה על השתתפותכם הפעילה